<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' מזוזה</h1>
<h2>דף יא.</h2>
אמר רבא הני פתחי שימאי פטורין מן המזוזה. אית דפרשי מלשון שממה מפני שאין עליהן תקרה, ואית דפרשי מפני שרואין את השמים קרו להו שימאי. פליגי בה רב ניחומי ורב יוסף חד אמר דלית ליה תקרה, וחד אמר דלית ליה שקפי. ופי' גאון שקפי עץ לוח שבו נקב שמכניסין בו ציר הדלת. ואיכא נמי מאן דפריש תקרה שכן דרך פתחים שעושה תקרה על גבן לשבת תחתיה במסבת פתחי השערים, להגין תחתיהם בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. ואשתכח לחד מרבואתא הכי וראיה לדבר שהוא כדברי מי שהוא אומר דלית להו תקרה, ולאו כדברי מי שאומר דלית להו שקפי, לפי מה שמנו [יומא י"א ע"ב] בששה שערים שפטורין מן המזוזה שער שאינו מקורה, ולא מנו דלית ליה שקפי כלל. ופרוש שימאי יתפרש שאין בו כלום, והוא מלשון זקן אשמאי, כלומר אדם שיש בו מראה ואין בו לא חכמה ולא תבונה וצורתו כצורת כל אדם והוא ריקם מחכמה, וכך הוא הפתח שיש לו צורת פתח והוא מגולה, שאין אדם יכול לישב תחתיו בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, מפני שאין קיריו על גביו.
